פסק-דין בתיק ס"ע 21005-07-11

1.         בפנינו מונחת תביעתה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה ותשלום עבור זכויות סוציאליות.

2.         התובעת עבדה בשרות הנתבעת במפעל אשר ממוקם בקרית מלאכי (להלן: " מקום העבודה").

3.         על פי טענתה של התובעת בקיץ 2009, הנתבעת פגעה בתנאי עבודתה בכך שהפסיקה את שירותי ההסעה מביתה באשדוד למקום העבודה, ובשל כך נאלצה היא לעבור להתגורר באשקלון וזאת על בסיס הבטחתו של מנהל הנתבעת כי ישפר את תנאי השתכרותה.

4.         התובעת טוענת כי לא די בכך שמנהל הנתבעת לא עמד בהבטחותיו בנוגע להעלאת שכרה אלא היא שמה לב כי זכויותיה הסוציאליות אינן משולמות לה, לרבות דמי הבראה, דמי חגים, חופשה ופנסיה.

5.         התובעת ציינה כי הבהירה למנהל הנתבעת כי אם לא ישולמו לה כל זכויותיה תאלץ היא להתפטר, אולם מנהל הנתבעת לא שעה לבקשתה, ולפיכך היא הפסיקה את עבודתה וזאת בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלה.

6.         התובעת טענה כי במסגרת הייעוץ המשפטי שקיבלה, עורך דינה הבהיר לה כי עליה להישאר בביתה תקופה מסוימת ולאחר מכן הורה לה עורך הדין לשוב לעבודתה ולהודיע למעסיקה "בפעם האחרונה" כי אם לא ישלמו לה זכויותיה תתפטר.

7.         התובעת הוסיפה כי ביום 10/10/10 נפגשה עם מנהל הנתבעת ובמהלך השיחה הודיע לה המנהל על פיטוריה וזאת בשל חוסר יכולתו לדאוג לה להסעות מביתה.

8.         כנגד טענותיה של התובעת טענה בפנינו הנתבעת באמצעות מנהלה, כי התובעת החלה את עבודתה בנתבעת החל מחודש ינואר 2003, וסיימה את עבודתה באוקטובר 2010. בנוגע לנסיבות סיום העסקתה, טענה הנתבעת כי התובעת לא פוטרה מעבודתה כלל וכי היא התפטרה מרצונה, לאחר שמסרה הודעה לפקידת כוח אדם בנתבעת ולאחר שהשיבה את תג העובד האישי אשר היה ברשותה וציוד העבודה.

9.         עוד טענה הנתבעת, כי שלמה את שכרה של התובעת כדין ולא נותרה חייבת לשלם לתובעת הפרשי שכר עבודה, וכי בתקופת עבודתה של התובעת דאגה היא להסעות מאורגנות הן מאשדוד והן מאשקלון, וכי שילמה את מלא זכויותיה הסוציאליות כמתחייב על פי חוק.

10.        הנתבעת הוסיפה כי התובעת היא שביקשה לסיים את מערכת יחסי העבודה וזאת מבלי שמסרה הודעה מוקדמת כנדרש בחוק.

יריעת המחלוקת בין הצדדים

11.        הצדדים חלוקים באשר לתקופת עבודתה של התובעת בנתבעת וזכויותיה הסוציאליות בתקופה זו, וכן חלוקים באשר לנסיבות סיום העסקתה של התובעת בנתבעת, ותשלום הפרשי שכר עבודה.

דיון והכרעה

תקופת עבודתה של התובעת בנתבעת:

12.        נטל ההוכחה בנוגע לתקופת העבודה בה הועסק עובד ומהו גובה שכרו, מוטל על התובע ומשעה שעמד בנטל הוכחה זה עובר הנטל למעביד להוכיח את תקופת העבודה (ראה דב"ע נד/23-3 (ארצי) חיים פרינץ - נתי גפן ואח', פד"ע כו , עמ' 547, עמ' 553).

13.        התובעת טענה כי החלה לעבוד בנתבעת החל משנת 2000, אולם בשנת 2003 שונה שם הנתבעת לשמה הנוכחי, כפי שמופיע בכתב התביעה ולפיכך יש לחשב את זכויותיה בהתאם לוותק שנצבר לזכותה החל משנת 2000.

14.        התובעת לא הביאה כל ראיה התומכת בטענתה זו ולמעט תלוש שכר אחד מחברת ס.מ.ר שירותי סיעוד בע"מ, לא צירפה לכתב תביעתה תלושים המעידים על כך שהחלה לעבוד בנתבעת בשנת 2000.

            התובעת אף לא הביאה עדים נוספים אשר עבדו עימה בנתבעת באותה תקופה על מנת להוכיח שאכן עבדה אצל אותו מעביד ולפיכך התקשינו מאוד לקבל את גרסתה.

15.        פרטים על זהות מעסיקה הקודם של התובעת למדנו מעדותו של מנהל הנתבעת.